צבי מאירוביץ’

צבי מאירוביץ’ נולד בשנת 1911 בקורוסנו, פולין (גליציה).
בגיל 18 נשלח לברלין ללמוד לרבנות, אך במקביל למד גם ציור אצל קרל הופר ב-Berlin Kunstschule.
מאירוביץ’ עזב את ברלין בחיפזון, לאחר שנעצר ברחוב על ידי המשטרה הגרמנית והגיע לישראל ב-1934, שם השתקע בחיפה.

ב-1948 היה מאירוביץ’ ממייסדי קבוצת ‘אופקים חדשים’.

התקצירים של מאירוביץ’ מפוצצים בצבע ובדרמה, אבל נראה שהוא לא מתעניין ב”מופשט”. מאירוביץ’ אינו עוסק ב”פירוק” האובייקט, לא בהכללה ולא בצורה; אלא, בבניית “טבע” אחר, אירוע תוסס של כוחות וכוחות נגד, אלמנטים טבעיים הפורצים מהמעמקים והגבהים, מתנגשים או נפגשים.

הוא היה חתן פרס דיזנגוף (1942,1951,1961), פרס שטרוק (1957), פרס שיף (1969) ופרס מילוא (1972).

צבי מאירוביץ’ נפטר ב-1974.