יעקב וקסלר נולד בליבאו, לטביה, 1912.
הוא התגורר בהמבורג, שם התחנך וקיבל הכשרתו באמנות, עד 1935 אז עלה לישראל.
תקופה מסוימת התגורר בקיבוץ ולאחר מכן בחיפה.
הוראה: 1966-84 היה ראש מכון אבני, תל אביב.
1953 השתתף בביאנלה, סן פאולו ו-1960 בביאנלה לגרפיקה, טוקיו.
תנועת אופקים חדשים נוסדה ב-1948 כניסיון ראשון להגיע למופשט.
וקסלר היה אחד מהחברים המייסדים, שדחו את הדרישה השמרנית לתוכן, מבנה וצורה.
הסגנון של וקסלר ידוע בעיצובו הליניארי ועשיר הטקסטורה. בשנותיו הראשונות הושפע וקסלר מהאקספרסיוניזם הגרמני אך כבר ב-1959 אימץ לעצמו איכות ציורית כמעט מופשטת.
וכסלר גילה עניין במגמות ובטכניקות השונות של האמנות המודרנית, כמו מופשט אקספרסיוניסטי, קינטיקה וצורות בתנועה. אבל תמיד חזר לפיגורטיבי שלו בציור שחור, אדום ואפרפר המבטא חזק את אישיותו.
יצירותיו הוצגו במוזיאונים וגלריות רבות בישראל והוא זכה בפרס דיזנגוף, פרס הסוכנות היהודית, פרס ירושלים ופרס חיפה-מכה.
וקסלר מת ב-1995.