עופר ללוש

עופר ללוש נולד בתוניסיה בשנת 1947. הוא למד מתמטיקה ופיזיקה בפריז במכללת סנט לואיס. ב-1966, חודשיים לפני שהיה אמור לסיים את לימודיו, ברח לקיבוץ יחיעם בישראל.

בשנת 1968, במהלך שירותו בצבא ההגנה לישראל, חלה בדלקת כבד והחל לצייר תוך כדי החלמה.
את הכשרתו הפורמלית לאמנות החל במכון אבני לאמנות ועיצוב בתל אביב אצל הצייר הלירי המופשט יחזקאל שטרייכמן.

הוא חזר לפריז כדי ללמוד אצל הפסל César Baldaccini (1921-1998) ולהשיג תואר שני בספרות עם תזה על סטפן מלרמה.

בסוף שנות ה-70 עבד בווידאו ארט וצייר דיוקנאות עצמיים. במהלך השנים הבאות, הוא צייר וחרט דיוקנאות עצמיים, לעתים קרובות בצבעים תעשייתיים אלימים.

ב-1979 הוא הפיק כמה סרטונים הקשורים לנושא המראה. בתחילת שנות ה-80 החל לצייר נופים בנוסף לפורטרטים עצמיים.

ציורו משנת 1987 “דמות בנוף” הוצג בביאנלה ה-19 לאמנות בסאו פאולו.

בתחילת שנות ה-90, ללוש הפיק יותר מ-600 תחריטים, אייר את שירו ​​של סטפן מלרמה, “Un coup de des jamais n’abolira le hasard”, והוציא לאור את הספרים “פנים” (פנים) ו”עין כרם”. הוא גם הפיק ציורים בפורמט גדול, אותם כינה “אטלייה סזאר” כמחווה למורה לשעבר שלו.

ב-1991 הוא חזר לפריז וביקר במיקום הסטודיו של סזאר, שם מצא כמה דגמי חימר על בסיסיהם והחליט לעשות סדרת עבודות שיזכירו לו את מה שראה.

מאז סוף שנות ה-90 הוא עוסק בעיקר בפיסול ותחריט.