רפי לביא

רפי לביא נולד בשנת 1937, ישראל.

לביא הוא דמות מפתח באבולוציה של המודרניזם בישראל כאמן, אוצר, מבקר, ומזה למעלה מארבעים שנה כמורה כריזמטי של דורות של אמנים.
הוא הפיק גוף עצום של ציורים, רישומים וסרטים.
בהשפעת פול קליי, ז’אן דובופה ובעיקר האמנים הישראלים אריה ארוך ואביבה אורי, הוא יצר שפה אמנותית אינדיבידואלית, תוך תרגום התפתחויות מודרניסטיות ואוונגרדיות לדימויים ותחביר המתאימים למציאות הישראלית המקומית.

הוראה: המכללה להכשרת מורים לאמנות, רמת השרון.

פרס: פרס דיזנגוף 1978.

רפי לביא מזוהה במיוחד עם סגנון של שנות ה-70-80 באמנות בישראל שנטבע “מחסור בחומר”, המתייחס לעבודות עם אסתטיקה דמוית ארטה פוברה: זיקה לחומרים מחוספסים, זולים ואיכותיים כמו דיקט, חפצים מוכנים כמו רהיטים ישנים ועץ המשמש כתומכים.

ב-7 במאי 2007 נפטר מסרטן הלבלב בביתו בתל אביב, בן 70.
הוא תרם את גופתו לאוניברסיטת תל אביב לצורך מחקר.