מאנה-כץ, נולד בקרמנצ’וג, אוקראינה.
הוא עבר לפריז בגיל 19 כדי ללמוד אמנות. שם התיידד עם פבלו פיקאסו ואמנים חשובים אחרים, והיה מזוהה עם תנועת אמנות הידועה כבית הספר היהודי של פריז.
ב-1931 הוענק ציורו של מאנה-כץ, “החומה המבוכה”, במדליית זהב ביריד העולמי של פריז. בשלב מוקדם, הסגנון שלו היה קלאסי וקודר, אבל הצבעים שלו השתנו בשנים מאוחרות יותר לצבעים עזים וראשוניים, עם דגש על נושאים יהודיים.
בשמנים שלו מופיעים דמויות חסידיות, רבנים, מוזיקאים יהודים, קבצנים, תלמידי ישיבות וסצנות מהשטעטל המזרח אירופי.
מאנה-כץ ערך את נסיעתו הראשונה לארץ ישראל ב-1928, ולאחר מכן ביקר בארץ מדי שנה. הוא אמר שהבית האמיתי שלו הוא פריז, אבל הבית הרוחני שלו היה ארץ ישראל, ארץ ישראל.
מאנה-כץ השאיר את ציוריו ואת האוסף האישי הנרחב של אתנוגרפיה יהודית לעיר חיפה, ישראל.
ארבע שנים לפני מותו סיפק לו ראש עיריית חיפה בניין בהר הכרמל לשכן את עבודתו, שהפך למוזיאון מאנה-כץ.
כץ נפטר ב-1963.
