שמשון הולצמן

הולצמן נולד בשנת 1907 בסמביר שבגליציה. הוא עלה לארץ ישראל מווינה שבאוסטריה ב-1922, התיישב בתל אביב והחל לעבוד כצייר בתים עם אביו.
בשנת 1926 החל הולצמן לימודים פרטיים אצל יצחק פרנקל בסטודיו לאמנויות הציור של בית הספר ההסתדרותי בו עבד גם עם מרדכי לבנון, ציונה תג’אר, אביגדור סטמצקי, יחזקאל שטרייכמן, משה קסטל ואריה ארוך.

בשנת 1929, הוא ערך את הביקור הראשון שלו מבין כמה ביקורים משפיעים בפריז, צרפת. שם, הוא למד באקדמיה דה לה גרנדה שאומייר והציג לעתים קרובות. הוא הושפע עמוקות ממאטיס ומפלטת הצבעים שלו.

הולצמן היה חבר מייסד של רובע האמנים בצפת, ייצג את ישראל בביאנלה בוונציה 1959 והשתתף בתערוכה קבוצתית של אמנים ישראלים בפתיחת מוזיאון תל אביב לאמנות ב-1932.

הולצמן נחשב לאמן מודרני של מדיום צבעי המים,
בשנת 1937 היה החתן הראשון בפרס דיזנגוף, הכבוד הגבוה ביותר של ישראל על תרומה לאמנויות.
הולצמן זכה בפרס עיריית חיפה בשנת 1948 וזכה בפרס דיזנגוף בשנית בשנת 1959.

יצירותיו של הולצמן בהשראת המזרח, המתארות ארץ ישראל ונופי ים ואת החיים הבדואים, הערבים והיהודיים, הן גולת הכותרת של הציור הישראלי של אמצע המאה העשרים.

הוא נפטר בתל אביב ב-1986.