נפתלי בזם נולד ב-1924 באסן, גרמניה, אז עלה לישראל בגיל ארבע-עשרה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. בן לדור התוסס שבנה את מדינת ישראל, את תחילת גיל ההתבגרות שלו עבר תחת דיכוי נאצי, במחנות פליטים ובחשש מתמיד לשלומם של הוריו, שמתו באושוויץ. היסטוריה אישית זו עיצבה במידה רבה את סגנונו ויצירתו האמנותית.
בזם רואה באמנות ביטוי לנפשו של עם, זו מורשת, וזו האמת.
הוא זכה במספר פרסים יוקרתיים, הוצג ברחבי העולם בתערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד, כולל הביאנלה של ונציה והביאנלה בסאו פאולו.
לימד באקדמיית בצלאל בירושלים.